בא לי חטיף: מה עדיף?

למי לא מתחשק לאכול איזה חטיף לפעמים? רצוי עם שקית מרשרשת כמו כולם... המגבלות התזונתיות הרבות שיש לעתים בתפריט המותאם למחלת כליות מורידות מהפרק מוצרים רבים דוגמת החטיפים עתירי המלח, פיצוחים, וגם חלק מהפירות דוגמת בננות. להלן מספר רעיונות לנשנושים שיכולים להתאים גם לסובלים ממחלת כליות. תמיד מומלץ להתייעץ עם הדיאטנית ולהתאים את החטיף לתפריט האישי.

בייגלה
הבייגלה הרגיל לסוגיו מכיל כמות גדולה של מלח, ולכן בדרך כלל פחות מומלץ. אולם קיים סוג של בייגלה ללא תוספת מלח, בצורת שמיניות גדולות של חברת "בייגל בייגל". עבור אנשים עם סוכרת, כל 2 יחידות שוות ערך לפרוסת לחם ושליש (20 גרם פחמימות לסופרים).

קרקרים

למי שאוהב קרקרים כחטיף, יש היום סוגים רבים של קרקרים דלי מלח. קרקרים מדגנים מלאים, דוגמת פריכיות אורז, עשירים יותר בזרחן, במידת הצורך אפשר לאכול אותם עם תרופות קושרות זרחן. התייעצו על כך עם הדיאטנית.

מספר קרקרים לדוגמה: לחמית ללא תוספת מלח וסוכר, קרם קרקר דל נתרן, פריכונים ללא מלח. הקרקרים הם תחליף ללחם, יש לקחת בחשבון בתפריט של אנשים עם סוכרת.

צנימים

חלק מהצנימים המוכנים הם דלים במלח יחסית ללחם רגיל  ולחטיפים: למשל בצנימים של שופרסל רק 300 מ"ג נתרן. כל 3 צנימים שווים לפרוסת לחם מבחינת כמות הפחמימות. כדאי תמיד לבדוק את הסימון התזונתי לפני הקניה.

פופקורן

הפופקורן הוא חטיף אהוב על מבוגרים וילדים, ויכול לשמש כתחליף מסוים לפיצוחים. כיום שולטות בשוק הפופקורן השקיות המוכנות למיקרוגל. בשקיות אלה, על אף הנוחיות הרבה שבשימוש בהן, יש כמות גדולה של מלח. מה עושים? חוזרים להכנת הפופקורן בצורה שקדמה לשקיות: בסיר עם שמן . אפשר גם לקנות כלי ייעודי להכנת פופקורן במיקרו, שלא מהשקיות המוכנות. כמות מומלצת - 2-3 כוסות פופקורן מוכן, השוות בכמות הפחמימות לפרוסת לחם. את כמות הקלוריות  הסופית תקבע כמות השמן שתוסיפו...

תפוחונים

התפוחונים הינו חטיף העשוי מפרוסות תפוחים מיובשות. המוצר הינו ללא תוספת מלח או סוכר, והיותו עשוי מתפוחים, פרי דל באשלגן, הופך אותו למתאים לדרישות התפריט במחלת כליות. כל שקית מכילה כ -80 קלוריות ו - 100 מ"ג אשלגן. התפוחונים  גם דלים בחלבון למי ששומר על תפריט דל חלבון (בשלבים טרום דיאליזה).





 דגני בוקר
דגני בוקר  משמשים  גם כן פעמים רבות כחטיף,  אך מפתיע ככל שיהיה, במרבית דגני הבוקר כמות לא מעטה של מלח! יוצאים דופן הם פצפוצי האורז ללא תוספת מלח וסוכר של חברת עדין, ומספר סוגי שלווה וחיטה תפוחה של אשבול, שאינם מכילים מלח אך כן מכילים סוכר.

במבה אדומה
הבמבה המסורתית לסוגיה עשירה במלח וגם בזרחן, בהיותה עשויה מבוטנים. אך מקבילתה המתוקה והאדומה, אינה עשירה במלח ואף אינה עשויה מבוטנים, ובכך יתרונה. אולם היא כן עשירה בסוכר. כל שקית מכילה 150 קלוריות, ודלה במלח, חלבון, זרחן ואשלגן.

ביסקוויטים ללא גלוטן
יתרונם של הביסקוויטים ללא גלוטן של אסם, שניתן להשיגם בכל סופר, הוא היותם דלים בחלבון. מתאים מאוד לנשנוש עבור השומרים על תפריט דל חלבון. הביסקוויטים האלה גם מכילים כמות סבירה של מלח, אך כמובן מכילים גם סוכר. לאנשים עם סוכרת: קחו בחשבון שכל 3 ביסקוויטים מכילים כמות פחמימות הדומה לזו של לחם (15 גרם).
למרבה הצער הם מכילים תוספי זרחן, לכן יש לשקול את הכדאיות שבאכילתם.

ג'לי

חובבי המעדנים, העשירים באשלגן וזרחן, יכולים לאכול ג'לי במקום. מתאים במיוחד למי שזקוק גם לתפריט דל חלבון. קיים במספר טעמים, וגם בגירסה ללא סוכר. למי שמוגבל בנוזלים, יש לזכור שאכילת ג'לי כמוה כשתיית מים ויש לקחת זאת בחשבון.

קרמבו

הקרמבו, תחליף הגלידה החורפי, הוא דל מלח, חלבון, אשלגן וזרחן ויכול להשתלב בתפריט החטיפים של הסובלים ממחלת כליות. סוכר לעומת זאת הוא כן מכיל: כל יחידה מכילה כ -15 גרם פחמימות, כפרוסת לחם. ניתן לאכול גם בקיץ, מומלץ לשמור במקפיא!

 ארטיק קרח וגלידת סורבה

ואם כבר בגלידות עסקינן, הארטיק קרח הישן והטוב, הקרטיב, יכול לקרר את הגוף והנפש בימי הקיץ החמים. קיים בגרסת דיאט לאנשים עם סוכרת, ויש לחשב אותו כמקור למים למוגבלים בנוזלים. גלידת סורבה המבוססת על פרי, סוכר ומים עשויה גם להתאים, אך עלולה להכיל יותר אשלגן בהתאם לפרי ממנו עשויה. סורבה לימון או תות יכולים להיות דלים גם באשלגן. לאנשים עם סוכרת עדיף לבחור בגרסת הדיאט.

מרשמלו וסוכריות

ברוח  ל"ג בעומר הנחוג היום, אך לא רק, גם המרשמלו יכול להתאים כנשנוש. דל בחלבון ומלחים, אך לא בסוכר: כל 5 יחידות מכילות כ -15 גרם פחמימות (=פרוסת לחם). באופן דומה ניתן להתיחס גם לסוכריות דוגמת סוכריות גומי או סוכריות קשות.

אז... נשנוש  נעים, ובתאבון!



מחלת כליות בישראל - מידע ונתונים

מחלת כליות כרונית, הנקראת גם כשל כלייתי כרוני או אי ספיקת כליות כרונית, הינה מצב מתמשך ובלתי הפיך, הנגרם על ידי נזק לכליות, ומהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות מחלות לב וכלי דם הגורמות לתמותה בטרם עת.

הגורמים למחלה הם רבים ומגוונים, ביניהם סוכרת, יתר לחץ דם, היסטוריה משפחתית, גיל מבוגר והשתייכות לקבוצה אתנית מסוימת. כמו כן, המחלה יכולה לנבוע כתוצאה מהפרעות בכליה עצמה, כדוגמת ציסטות, דם או חלבון בשתן, אבנים בכליות, זיהומים או בעיות מבניות של הכליה.

כיום, חיים בישראל כ-30,000 חולי פרה-דיאליזה וכ-5,500 חולי דיאליזה. קרוב ל-15% מהחולים מתדרדרים בסופו של דבר לשלב האחרון והקשה ביותר של המחלה, בו הם יצטרכו להתחבר למכונת הדיאליזה או לעבור השתלת כליה.
לכתבה המלאה של ד"ר לאוניד פלדמן, מומחה למחלות כליה, באתר דוקטורס

 

הפחתת מלח מצילה חיים

 הפחתת צריכת המלח היומית, מהכמות הממוצעת הנהוגה כיום לכמות המקסימלית המומלצת על ידי ארגוני הבריאות - מ -3500 מ"ג נתרן ביום (כ -9 גרם מלח) ל -2300 מ"ג ליום (כ -6 גרם מלח) - יכולה למנוע מקרי מוות רבים, כך לפי נתונים אמריקאיים המתפרסמים בעתון Hypertension . גם המגזין HEALTHDAY דיווח על נתונים אלה.  לא פחות מחמש מאות עד שמונה מאות וחמישים אלף מקרי מוות יימנעו בזכות הפחתת צריכת המלח בעשור הקרוב על פי נתונים אלה.
גם צריכת המלח הממוצעת בישראל הינה דומה על פי נתוני משרד הבריאות, שיצא בתוכנית הלאומית להפחתת צריכת מלח, במטרה להוריד את הצריכה לרמה המומלצת עד שנת 2020. לאנשים עם מחלת כליות חשוב במיוחד לשמור על צריכת מלח על פי ההמלצות על מנת להימנע מנזק נוסף לתפקודן.
אנשים רבים סבורים כי הפחתת עד הפסקת השימוש במלחיה ליד שולחן האוכל היא הצעד המרכזי הדרוש לצורך הפחתת מלח בתפריט. למעשה, הפסקת השימוש במלחיה תביא להורדה של כ -20% בלבד מכמות המלח הנצרכת ביום. מהיכן מגיע מרבית המלח לתפריטנו? מהמזונות המתועשים המיוצרים עם כמויות גדולות של מלח. תוכנית משרד הבריאות מבוססת על עבודה עם התעשיה על הפחתת כמות המלח המוסף למזונות, במקביל לקמפיין ציבורי להסברה על הפחתת צריכת המלח. ועד שכל זה יקרה - הדבר הטוב היותר שתוכלו לעשות על מנת לאכול פחות מלח, הוא לקרוא בעיון את הסימון התזונתי של המלח -  או כפי שמופיע על אריזות המזון: נתרן.  ואם כבר הסתכלתם מה רשום, כך תפרשו את הנתונים:
עד 100 מ"ג נתרן במאה גרם מזון: דל מלח= מומלץ!
עד 300 מ"ג נתרן במאה גרם מזון= סביר!
עד 500 מ"ג נתרן ממאה גרם מזון= גבוה - להמעיט!!
מעל 500 מ"ג נתרן במאה גרם מזון= להשאיר בחנות!

כלל מפתח נוסף להצלחה הפחתת המלח בתפריט: הדרגתיות. יש להפחית את השימוש במלח בהדרגה, על מנת לאפשר לפקעיות הטעם שעל הלשון להסתגל לשינוי. בהצלחה!!