יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

אוכלים דגים ולא דואגים

אין כמעט שולחן חג או שבת ללא דגים, וראש השנה בפרט - לפי המסורת של אכילת ראש של דג "שנהיה לראש ולא לזנב". אנשים רבים עם מחלת כליות נמנעים מאכילת דגים, בעיקר בשל הדעה הרווחת, כי הדגים עשירים בזרחן ויש להמנע מאכילתם. קיימים אמנם דגים עשירים מאוד בזרחן שרצויים פחות בתפריט, אך אין זה נכון לגבי כל הדגים.  חלק מהדגים מכילים כמות זרחן הדומה לזו שבעוף!

 יתרונות תזונתיים של אכילת דגים  לציבור בכלל ולאנשים עם מחלת כליות בפרט
  • הדגים הינם מקור לחלבון איכותי.
  • דגים אינם עוברים תהליך הכשרה, ולכן דלים במלח (במידה ואינם מעובדים).
  • חלק מהדגים מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3 , הידועות כתורמות לבריאות.
  • אנשים רבים עם מחלת כליות חשים לעתים דחיה מאכילת עוף או בשר. במצב זה לעתים הדגים עשויים להתקבל ביתר קלות, ולעזור בגוון התפריט.
כהנחיה כללית ניתן לומר שאפשר לאכול דג כפעמיים בשבוע. לגבי גודל המנה המומלץ  לכל אחד יש להתיעץ עם הדיאטנית. לשומרים על דיאטה דלת חלבון (מי שאינם מטופלים בדיאליזה) המנה המומלצת תהיה קטנה יותר. בתפריט רב חלבון, המתאים למטופלים בדיאליזה, ניתן לאכול מנה גדולה יותר.

דגים מומלצים עם תכולת זרחן נמוכה עד בינונית
טונה במים, בקלה, ורדון (רוטבש), מרלוזה, הליבוט, נסיכת הנילוס, אמנון (מושט), דניס (צ'יפורה), לוקוס
בורי, סול, מקרל, באס, מוסר, ברבוניה (סולטן אברהים, בתנאי שלא אוכלים את העצמות), לברק.
כאן ניתן לראות את הערכים התזונתיים של דגי הבריכה  בישראל כפי שנבדקו על ידי ארגון מגדלי הדגים בשנת 2012.

חסרונות של אכילת דגים
זרחן
חלק מהדגים עשירים מאוד בזרחן. אחד מהם הוא דווקא הקרפיון,  ה"כוכב" של החגים לפי המסורת של חלק מהעדות. דגים נוספים עשירים מאוד בזרחן הם סרדינים, סלמון, פורל וטונה בשמן. הפחתה בצריכת דגים אלה, והקפדה על נטילת תרופות קושרות זרחן עם הארוחות (לפי הנחית הרופא) יסייעו בשמירה על רמות זרחן תקינות בדם.  חשוב גם לשמור על גודל המנה האישי  של הדג שהוגדר בעזרת הדיאטנית.
מתכות כבדות
החשש מזיהום במתכות כבדות קיים תמיד  בדגים מהים. הדגים המקובלים לאכילה בישראל אינם מהדגים הידועים כמועדים במיוחד לזיהום. שילוב של דגי בריכה בתפריט, ואכילה של כמות מתונה של דגים (כפעמיים בשבוע) יקטינו למינימום את החשיפה האפשרית לחומרים אלה.

טונה
טונה (מקופסה)  היא חלק מתפריטם של רבים. הטונה המומלצת היא טונה במים ללא תוספת מלח, המכילה פחות נתרן (מלח), ורק כמחצית מכמות הזרחן לעומת טונה בשמן. אבל.... טעמה אינו ערב לאנשים רבים.
להלן טיפים לבחירה נכונה של הטונה, וגם מתכון לשיפור הטעם: סלט טונה טעים וגם בריא.

איך לבחור את הטונה המתאימה ביותר ?
בשלב ראשון יש לבחור טונה במים.
נא להעדיף טונה "ללא תוספת מלח"  על פני טונה במי מלח.
לבדוק את טבלת הסימון התזונתי על גבי הקופסה: רצוי שהערך של הנתרן (המלח) יהיה סביב 100-150.

לשיפור הטעם:
אפשר להוסיף לטונה במים שמן זית או קנולה, מיונז ו/או ולימון לפי הטעם.
אפשרות נוספת היא לערבב קופסת טונה במים  עם קופסת טונה בשמן.  הטונה בשמן תיתן את הטעם האהוב, הטונה במים "תדלל" מעט את הרכיבים הפחות רצויים  שבטונה.

הנה מתכון שמיישם רעיון זה,  מתוך הבלוג "לבשל באושר", עם התאמות להפחתת הזרחן והמלח.

סלט טונה במיונז

המצרכים (6 מנות):
1 קופסה טונה בשמן
2 קופסאות טונה במים דלת מלח
3 ביצים קשות, ללא שני חלמונים (3 חלבוני ביצה, 1 חלמון)
3 מלפפונים חמוצים ביתיים בחומץ (ללא מלח)
חצי פלפל אדום טרי (או קלוי בתחמיץ)
רבע בצל
3 כפות מיונז
פלפל שחור לפי הטעם

הוראות הכנה:
חותכים לקוביות קטנות את הביצים, המלפפון החמוץ, הפלפל והבצל.
שמים בקערה את הטונה בשמן ללא סינון, ואת הטונה במים לאחר סינון.
מוסיפים את הביצים, הירקות החתוכים והמיונז לקערה, ומערבבים בעדינות.
מתבלים בפלפל שחור לפי הטעם.
שומרים במקרר.

ערך תזונתי למנה (6 מנות):

165 קלוריות, 18 גרם חלבון, 1.5 גרם פחמימות,  9 גרם שומן, 240 מ"ג נתרן (מלח), 145 מ"ג זרחן, 197 מ"ג אשלגן.
המתכון מתאים לאנשים עם מחלת כליות (עם או ללא דיאליזה)  ולאנשים עם סוכרת. גודל המנה האישית המתאימה לכל אחד ייקבע על ידי הדיאטנית. חשוב במיוחד לברר את הכמות המומלצת לאנשים ללא דיאליזה, היות וזו מנה עשירת חלבון, בעוד הדיאטה מוגבלת בחלבון בשלב זה.


שנה טובה
ושנהיה לראש ולא לזנב!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה