מה בין השתלות מן החי, פסוריאזיס ואכילת בשר לפני בדיקת תפקודי כליות?

אז מה בין השתלות מן החי, פסוריאזיס ואכילת בשר?
למען האמת, שום דבר... :)
אלו הן  3 ידיעות שפורסמו לא מזמן,
 ומצאתי לנכון לסכם אותן כאן!
אז ניגש ישר לענין:

ירידה בשיעור הסיבוכים ובמשך האשפוז של תורמי כליה מן חי

מידיעה שהתפרסמה בחודש החולף עולה כי במהלך השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הסיבוכים ובמשך האשפוז הנדרש עבור תורמים של כליה מן החי. השתלות כליה מן החי מהוות כשליש מסך ההשתלות המבוצעות בארצות הברית.
הנתונים החדשים מבוססים על מידע שנאסף מניתוח תוצאותיהם של  69,000 ניתוחי השתלה מן החי בארצות הברית, שנערכו בין השנים 1998-2010, ומהווים 89% מהניתוחים מסוג זה שבוצעו סך הכל בתקופה זו.
הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור הסיבוכים בקרב התורמים משיעור הגבוה במעט מ -10% לפחות מ -8%, ומשך האשפוז שהיה כמעט 4 ימים ירד לפחות משלושה ימי אשפוז.
נקווה להמשך מגמה זו, ולעליה בביצוע ניתוחים אלה גם בישראל.
מידע נוסף על השתלות מן בחי בישראל בסרטון שהופק בנושא על ידי העמות לקידום ושמירת זכויות חולי כליות.
לסרטונים נוספים של העמותה ב -YOU-TUBE.

סובלים מפסוריאזיס? בדקו את הכליות!

במחקר שפורסם בחודש אוקטובר בעיתון הרפואי BMJ  נבדקו מעל  800,000 משתתפים, ונמצא כי אנשים הסובלים מפסוריאזיס חמור מצויים בסיכון של פי 2 ללקות גם במחלת כליה כרונית, זאת לעומת אנשים שאינם חולים בפסוריאזיס כלל. גם מי שסובלים מפסוריאזיס ברמה בינונית מצויים בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית. זהו מידע חשוב מאוד עבור רופאים המטפלים באנשים עם פסוריאזיס, וכן עבור המטופלים, להגברת המודעות והחשיבות לבדיקות תקופתיות של תפקודי כליה באוכלוסיה זו.
על פי מחקר נוסף שדווח במדסקייפ בהקשר זה נמצא כי גיל צעיר יותר של החולים בפסוריאזיס מעלה את הסיכון למחלת כליות, ואילו התרופות המשמשות לטיפול בפסוריאזיס לא היוו את הגורם לפגיעה הכלייתית, אף כי חלקן נפרוטוקסיות (רעילות לכליה).

מה לא כדאי לאכול לפני בדיקת תפקודי כליה

צריכת בשר מבושל לפני ביצוע בדיקת תפקודי כליה עשויה להביא לעליה בריכוז קריאטינין בדם, שתהיה משמעותית דיה כדי לגרום להערה מוטעית של התפקוד הכלייתי, ובחלק מהמקרים להוביל לסיווג שגוי של שלב מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת. כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.

תהליך הבישול הופך את הקריאטין שבבשר לקריאטינין, שמצידו מביא לעליה זמנית בריכוז הקריאטינין בדם. רמת הקראטינין בדם היא הבדיקה העיקרית המשמשת לקביעת התפקוד הכלייתי. הדבר נכון עבור מי שמבצע בדיקת תפקודי כליה שלא בצום.

המשתתפים במחקר קיבלו אחת משתי ארוחות, כל אחת כלל כ-44 גרם חלבון. ארוחה אחת כללה שתי חתיכות בורגר בקר על הגריל, והשנייה כללה שתי חתיכות בורגר צמחוני על הגריל. שתי הארוחות כללו גם שתי לחמניות, סלט ירקות וכוס מים.
דגימות דם נערכו לפני הארוחה (צום) ולאחר 1, 2 ו-4 שעות מהארוחה. דגימות דם נלקחו גם בבוקר לאחר הארוחה לאחר 12 שעות צום.
החוקרים זיהו הבדלים משמעותיים בריכוז הקריאטינין וערכי eGFR בדם לאחר ארוחת הבשר הן במתנדבים הבריאים והן בחולים עם מחלת כליות כרונית.

פרטים מלאים על המחקר ותוצאותיו ניתן לקרוא בדווח מ -Emed (בעברית).


קריאה נעימה!